ציפי ואני חזרנו עכשיו מקברו של נכדנו יאיר הי"ד.
סערת רגשות עוטפת אותי.

אתמול, כשדיצה אור באה לבקר את ציפי בסוכה, התקשתי לכבוש את דמעותיי.
הבוקר, פרסום רשימת החטופים החיים תפסה אותנו בתור לקופה של הירקן. ברכנו בגרון נשנק 'שהחיינו וקיימנו' עם השקיות בידיים.

מן החגיגה הלאומית ניסיתי להתעלם. שמחת השחרור היא שמחה פרטית אדירה, אך כעם וכמדינה הובסנו, מה לי ולחגיגה הזו - מה בדיוק חוגגים פה? את ה-7 באוקטובר הבא חלילה?

ניסיתי לחזור לסוכה ולקרוא ספר, ללא הצלחה.
ככל שניסיתי לברוח מהאירוע הכל-כך קיצוני ומורכב הזה, חזר יאיר הי"ד ומילא את מחשבותיי.
ומה מרגישה עכשיו אמו? בתי נעמה?
וכך, מהשמחה לכאב, מהניצחון הפרטי לתבוסה הלאומית ולדאגה מהעתיד המאוד לא מזהיר שאליו מדרדר אותנו חלילה כל ההסכם המופקר הזה.
אם לא יהיה פה איזה נס שלא בדרך הטבע, אם ההיסטוריה שלנו תתגלגל עכשיו כפי שהתגלגלה לאחר הסכמים דומים בעבר, אנחנו במצב נורא.

אבל אז, התגלגל אליי סרטון שצילם והעלה צלם ערבי כנראה הבוקר, בהר הבית.
מן הרגע הראשון הסברתי שכל המלחמה היא למעשה על המקום הזה. 'מבול אל אקצא' הם קראו לה - מלחמת המקדש. אנחנו לא הצלחנו לבסס למלחמה הזו שם עם תוכן. אני קראתי לה "מלחמת המקדש", אבל זה לא באמת תפס...

באמת כל המלחמה היא על המקום הזה.
כשמשה דיין מסר את המפתחות להר, קיבלנו בסוף את מבול אל אקצא.

עכשיו תראו מה מקונן הערבי הזה בסרטון שצילם הבוקר בהר הבית. "יש פה רק יהודים, אין פה בכלל ערבים - איפה מבול אל אקצא שהבטחתם?...".
ופתאום הבנתי שהמדינה הפסידה אבל עם ישראל מנצח בענק.

מדינת ישראל שהתנתקה מזהותה הלאומית ולכן עשתה הכל כדי להתנתק מהר הבית, לא מסוגלת היתה להגדיר מטרה שהיא גדולה יותר משחרור החטופים.
מלחמה אינבידואלית - כאילו שאין כאן בכלל עם, כאילו שאנו בכלל באיזה מגה אירוע פלילי...
וכך, מתוך בריחה מהזהות, הקרבנו בענק את הכלל עבור הפרט - ונתפלל שאת המחיר הפרטי הנורא שתמיד מגיע בעקבות התנהגות שכזו, כמו שחרור סינואר תמורת שליט, ימנע מאיתנו הפעם אבינו שבשמים בדרך נס.

כשהמדינה חסרת התודעה והאחריות הלאומית שלנו, מתנהגת במקרה הטוב כקהילה חמושה, היא מובילה תמיד להפקרות ביטחונית שלא תיאמן ולמשכון העתיד תמורת ההווה.

אבל מלמטה צומח כאן משהו אחר לגמרי! צומח כאן דור מופלא שפשוט משנה את המציאות ברגליים.

את הגבורה של יאיר ו-900 חבריו שמסרו את נפשם, אי אפשר היה להפוך לניצחון אסטרטגי.
לשם כך נדרשים לא רק חיילים עם מסירות נפש אלא גם מנהיגים עם חזון.
אבל בגבעות עולים צעירים ומפריחים את שממות גב ההר ומונעים בגופם השתלטות זרה על ארצנו. ובהר הבית - עולים ועולים עוד ועוד יהודים, וגם בגבעות וגם בהר כשהערבים רואים שהיהודים נאמנים לארצם ולמקום מקדשם - הם פשוט קמים והולכים. לא צריך להגיד מילה.
כשזה אמיתי, הם מכירים בכך שהמקום הזה שייך ליהודים ופשוט הולכים.
וכן - בדור הזה זה אמיתי. הם לא עולים להר כאתר ארכיאולוגי - כמו שעלו להר אחרי מלחמת ששת הימים. הם עולים מתוך אמונה עמוקה.
היום זה הכי אמיתי שיש, היום זה בשפה שהערבים מבינים ומכבדים - אז הם קמים והולכים.

מלחמת מבול אל אקצא מסתיימת כשבהר הבית יש הרבה יותר יהודים מערבים - זה לא בגלל עידוד המדינה, זה למרות שהמדינה עשתה הכל לאורך יובל שנים כדי שזה לא יקרה.

את סבב הזוועות המשודרג הזה, מדינת ישראל הפסידה.
אבל את הסיפור האמיתי שסביבו הכל סובב, את האחיזה בארץ ובהר, עם ישראל - למרות המדינה - ובלי יריית כדור אחד! מנצח.

לא צפיתי לא בטראמפ ולא בטקסים. רק רציתי לראות את פני החטופים מחייכים והתנתקתי.

טוב שעוד מעט ייכנס החג וממילא אכבה את הטלפון.

עוד מעט ישקע האבק, ומתוך ההריסות והחורבן שהותירה המלחמה הזו בקרבנו, נצטרך לבנות עתיד אחר לילדנו בארץ הזו.

האתגר עצום, וזה הולך להיות הרבה יותר קשה אחרי ההסכם המזעזע הזה.

אבל אין לנו ברירה. אם חפצי חיים אנו, שום דבר לא יוכל להישאר כשהיה.
יש לנו עם חזק - עם הנצח!

ויש לנו דור מופלא, דור הניצחון!

עומד לפנינו אתגר ענק
ובעזרת השם נוכל לו.

אבק הלחימה שוקע לאיטו ואולם הקרע הפנימי נותר על כנו.

כדאי שנזכור שהקרע הזה הוא שהזמין את האויב לנעוץ בנו את שיניו.
התרופה לתהום הפעורה בינינו היא פשוט לחזור ולדבר.

אנחנו מזמינים את כולכם לדיאלוג מפרה.
התחלנו בכיכר ציון בירושלים, המשכנו בכיכר הבימה בתל אביב ופנינו עכשיו לאוניברסיטאות.

כשיש זהות אפשר לדבר, מותר לא להסכים ואתם עשויים לשכנע או להשתכנע.


טוויטר
https://x.com/moshefeiglin/status/1978476320834109931

טיקטוק
https://www.tiktok.com/@moshe_feiglin/video/7561458361225448725

אינסטגרם
https://www.instagram.com/reel/DP1WRvhDrVp/

פייסבוק
https://www.facebook.com/share/v/1Bfpi6vbSf/

יוטיוב
https://youtube.com/shorts/4DIWlTwRn4U

במלחמות העבר, גבורת הלוחמים יכולה היתה לחפות על טעויות המפקדים והמדינאים ולהוביל לניצחון במערכה - כי היתה תודעת ניצחון.
ואולם מסירות הנפש המופלאה של חיילינו מאז מתקפת הזוועות, לא יכולה היתה להוביל לניצחון כי מטרת המנהיגות הצבאית והאזרחית היתה כיצד לחזור ל 6 באוקטובר ולמסגרת החשיבה של אוסלו. כשהמנהיגות לא רוצה לנצח שום מסירות נפש לא תועיל.
נרחיב על כך הערב ב 5×5.

הצטרפו לשידור החי!

https://www.youtube.com/watch?v=Nxp7JtS5PL0

תשפ״ה הייתה שנה קשה - אבל גם שנה קדושה.
שנה שבה יצאנו שוב ושוב אל השטח, אל לב העם ואל שורשי הארץ.
מהנגב ועד הגליל, מבקעת הירדן ועד הערים המעורבות - פגשנו את כל הפצעים של המדינה שלנו:
פשיעה לאומנית, אובדן משילות, יוקר מחיה, קרקעות נגזלות, נגב נעלם וגליל נכבש.

ראינו, דיברנו, הקשבנו, נלחמנו - והבאנו קול ברור של זהות.
בכנסים, ברשתות, בראיונות, בהפגנות, בגבעות, בערים, בשווקים ובמקומות הקדושים -
עם אחד, ארץ אחת, שליחות אחת.

זו לא רק סיכום שנה,
זו נקודת זינוק.
מפלגת זהות תתמודד בבחירות הקרובות,
ובכוונתנו להחזיר את הזהות לדברים,
ולפתור את הבעיות העמוקות שהחריפו בשנים האחרונות.

בעזרת ה', נמשיך וננצח.

צפו באירוע המלא של 'שכנע אותי' בכיכר הבימה בתל אביב!
https://youtu.be/p6OCd_TAToY

"בארץ ישראל אנחנו צריכים לכבד את עצמנו ולדבר עם השכנים בעברית" מסביר קב"ט חברון משה בוטביה.

צפו בשיחה המלאה >>

https://www.youtube.com/watch?v=VVkSMhg1avE&t=20s

תודה לך על המסר המרגש והמחזק. נטייתך המינית אינה חשובה בעיני. את אחותי!
אחותי לאותה זהות משותפת שבגינה ניסו להשמיד את שנינו כאחד.

האומץ שלך להפיק את הלקח ולשנות כיוון, מעורר השראה.
אני לא רוצה אותך "אצלי", אני רוצה את שנינו במקום חדש, מקום שבו כולנו חשים שאנחנו בבית משותף עם זהות משותפת, מקום בו לכל אחד יש את החירות המלאה לחיות את חייו כהבנתו, ויחד עם זאת לצעוד סוף סוף קדימה מן המקום המסוכן והמתסכל שבו כולנו תקועים — אל החזון והייעוד שלנו. שם נחייה בביטחון ובשגשוג.

בזהות יש מקום לכולם! אשמח לבוא ולשוחח איתך בקיבוץ מפלסים.

"המלחמה חיסלה אותנו - הפרוטקשן עושה את הווידוא הריגה
אנחנו לא מוכנים לחיות ככה יותר!"

בפגישה חשובה שלנו עם יריב בן עמי וחבריו לארגון עד כאן, למדנו את עומק והיקף בעיית הפרוטקשן והטרור החקלאי בצפון.

זה כבר לא “בעיה של החקלאים” או של הטייקונים - זה המאפייה שליד הבית, הקוסמטיקאית, המורה, הקבלן שבונה לכם דירות. כל שקל פרוטקשן שנגבה - מתגלגל אליכם במחיר הלחם, בדמי השיפוץ, במחיר הדירה, במחיר השירות.

בצפון חיים תחת שלטון זר בפועל. צעירים עוזבים, עסקים נסגרים, ורשויות המדינה מנרמלות.
שרים ונבחרי ציבור מגיעים לצילומים, האכיפה רפה והחקיקה תקועה.
זה חייב להיפסק עכשיו.

חייבים להכיר בפרוטקשן כטרור לכל דבר! להכניס את השב״כ, מס הכנסה וכל זרועות האכיפה למערכה רב־מערכתית, עקבית, בלי הנחות.
לעמוד מול הזוועה הזו כקהילה שנעמדת יחד שוברת את המשוואה הפלילית.

אבל השורש עמוק יותר: איבדנו את הזהות ולכן איבדנו משילות. מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי. כשזה ברור לכל, כשאנחנו מתנהגים כמו בעלי הבית, גם הבריונות מתקפלת.

צפו בקטע מהמפגש בגליל. זו הייתה עדות קשה, אמת ללא פילטרים, ודרך פעולה.
שתפו, הצטרפו, ודרשו הנהגה שמכריזה: זו החזית הראשונה. לא נכנעים.
https://youtu.be/ip4oBszfq-o?si=IQS4O4EK7iKWtSnT